רק רציתי לשתף.

כעת אתה בן 17, הכאב לא עובר אבל אתה רוכש כלים לצאת לעולם בוגר ועצמאי. מאחלת לך שתישאר חזק ועדיין רגיש, והכי חשוב שתיקח אחריות על החיים שלך. פעם ,ידיד שלי אמר לי- "כמה שאבא שלי היה גרוע אלינו- ככה אני אהיה ההיפך ממנו." והוא הצליח, בגדול. גם אתה יכול. בהצלחה.

כ.מעיין צודקת!! וממש מצטערת לשמוע :(

אני מזדהה עם המצב הזה רק לגבי סבתא שלי...>: וכ.מעיין צודקת... אני מסכימה עם כל מילה ומילה.

WOW!!
תקשיב הכתיבה שלך כל כך מדהימה, וכל כך עצובה.
אתה בן אדם טוב [לפי מה שהבנתי] עומר,
למה זה קרה דווקא לך?

תודה לכן...ואין לי מושג דניאל..באמת שאין לי מושג..

אני מצטערת בשבילך :[

מצטערת לשמוע .... מקווה שהכל יסתדר לך בסוף ;)
אני פה אם אתה צריך ^^

אווו :[

i'm here if you need someone to talk to..

אתה מדהים.. זה דבר ראשון.
אני מקווה שעכשיו הכל בסדר, לא נעים לשמוע.
זה עבר קשה, תישאר חזר בשביל אמא שלך ושביל עצמך!
אתה לא לבד:)

מבין אותך .. גם לי יש סיפור מסובך עם אבא שלי..אתה ילד חזק,תישאר כזה! אם תצטרך משהו אני פה (:

וואי אין לי מילים , אני רק מקווה שעכשיו הכל יותר טוב ממה שהיה אז..
תישארו חזקים אתה ואמא שלך :)

תודה, אני באמת שמח שיש לי מישהו שאני יכול לספר לו דברים..

אולי לא עברתי את הדברים שאתה עברת, אבל מסתבר ששנינו מרגישים את אותו הדבר כלפיי אמא שלנו... תשאר חזק בשביל אמא שלך - ואני יודעת שאין לי זכות לומר לך את זה כי אני לא יודעת איך זה מרגיש...אבל זה מכל הלב, באמת, אנחנו פה בשבילך...אל תשכח !

תודה אוריהלי. טוב לדעת !

זה באמת קשה.. אני מצטערת:(
העיקר שיש לך את הבלוג הזה, אתה יודע?
זה לא משהו ברור מאליו, למדתי את זה ברגע הראשון.
בבלוג הזה אתה פורק הכל.. כמו שצריך.
ויש פה אנשים שעוזרים..
אני יודעת שאני פה בשביל להקשיב ולתמוך בך(:

כן..תודה לך.

אני מבינה את זה, רק עם אמא שלי. כשהייתי קטנה היא םשוט נעלמה לה איכשהו, היא הייתה חולת טראומה או משהו כזה היא הייתה משותקת יום אחרי יום לספה בסלון ורואה טלויזיה בלי לעשות שום דבר אחר.
מידי פעם היו לה התפרצויות זעם עליי. היא הייתה מושכת לי בשיער כי הייתי אוכלת עם שיער פזור.. דברים כאלו.. והייתי אולי בת חמש או שש.
היא עד היום כזאת אבל אני כבר הפסקתי לפחד.